בעבר הלא כל כך רחוק – לפני כשלושים שנה, היו טיפולים להפרעות זקפה כרוכים בפעולות פולשניות, כגון הזרקת חומר לתוך אבר המין, ניתוחים להשתלת תותב וכן הלאה. מובן שקבלת החלטה אם לטפל אם לאו, כרוכה הייתה בהתלבטות קשה, הכנסה של גוף זר לגופו של אדם אינו דבר של מה בכך.
למה צריך זקפה?
וכך היו רבים וטובים נמנעים מלטפל בבעיה הקריטית כל כך, והחיונית. שכן, חיים תקינים בין בני זוג כרוכים בתפקוד מיני תקין, חיי המטה הם הביטוי לקשר הגופני והאינטימי בין בני הזוג, וכן הביטוי לאהבה האמורה לשרור בין בני הזוג. מין הוא חלק מההתפתחות הפיזיולוגית של האדם, ואדם שלא מצליח לבטא את זה במיטה עם בת הזוג, או שאין לו סיפוק מיני, או שבכלל מפחד להזמין פרטנרית למיטה בגלל ביצועים לא מוצלחים. ירגיש חסר כל החיים וינסה לספק את החסר בדרכים אחרות. כמו שילד בגיל מסוים זקוק להנקה כדי להתפתח, בהמשך הוא יסתפק בנשיקה וחיבוק אימהי, כי זה חלק מההתפתחות הרגשית, כך נער ונערה בגיל ההתבגרות – כאשר איברי ההפריה מתפתחים, וכך גם ההורמונים והתשוקה המינית – זקוקים לסקס כחלק מההתפתחות. וזה בעצם גם מבטיח את המשך קיומו של היקום – הרבייה והבאת ילדים לעולם.
הדברים נכונים לגבי רוב בעלי החיים, וביתר שאת לגבי הייצור האנושי. הדברים נכונים לגבי כל סוג של מגזר, מוצא או עדה. דתיים וחילונים. אלא שבקרב הציבור הדתי, הדבר פועל יחד ובהתאמה מלאה עם מוסד הנישואין. במילים פשוטות: לא עושים סקס עם החברה, והאדוקים יותר גם 'שומרים מגע' – כל מגע בין שני המגדרים אסור לגמרי, אף הושטת יד. אך ברור כי גם בקרב שומרי התורה והמסורת יש תמימות דעים לגבי הצורך המיני כתנאי לקשר זוגי פורה ויעיל. זו הסיבה לנישואין בגיל צעיר יחסית, הנפוץ בציבור הדתי.
ואם דיברנו על הציבור הדתי, הטיפול הקיים כיום – ל הפרעות זקפה, מתאים גם הוא יותר מבעבר, זה חוסך את הצורך הלא נעים לחשוף את איבר המין בפני המטפל. טיפול בכדורים כמו ויאגרה נעשה בדיסקרטיות וללא חוסר נעימות.
ולמה צריך טיפול?
מרתק ביותר לבחון את השפעת הקורונה על צריכת ויאגרה, כי כיום, למרות הפתיחות שמנסים לעודד, גברים רבים מאוד מנסים "לעבור" את הבעיה, ואינם פונים לטיפול רפואי. על פי מחקרים שנעשו, אדם ממוצע פונה לטיפול בבעיית אין אונות, רק שנה וחצי אחרי שהבעיה מתחילה. ואם דיברנו על ציבור דתי – המצב שם חמור פי עשר. אדם דתי לא ישתף את חבריו בחיי המיטה, התרבות שלו ואורח חייו רואים בעין לא טובה כל התעסקות פומבית בעניין המיניות.
ההבדל הגדול הוא שכעת בקורונה נוצר חלון הזדמנות, לחשוף את הציבור למגוון הפתרונות הקיימות בשוק לבעיות כוח גברא. כורח המציאות עשה את שלו, רוב העובדים עברו לעבוד, לפחות באופן זמני, ב"עבודה מרחוק" מהבית. כעת כשכבר 'הותר השרץ' מכשיר האינטרנט יישאר ברוב הבתים, ויאפשר לציבור זה להיחשף למכירות של ויאגרה בהזמנה אינטרנטית, המונעת אפילו את חוסר הנעימות הרגעית מהרוקחת. אנשי המכירות של הויאגרה מבינים את הציפיות של לקוחותיהם, ומאפשרים הזמנה אנונימית וכן משלוח אנונימי לבית, כדי שלא יזוהה 'חלילה' על ידי אחד השכנים שבדיוק ירד להוריד את הזבל, בעת הגעת המשלוח.
אבל לא רק הציבור הדתי והחרדי, גם הציבור החילוני, ובעולם בכלל, התרגלו לפעול יותר בזירת השוק האינטרנטי. אם כן, השפעת הקורונה על צריכת ויאגרה, היא השפעה חיובית, הרבה אנשים שנמנעו מלטפל בבעיה, יהיו פתוחים יותר מעתה לאפשרויות ההזמנה דרך האינטרנט, זה יגרום גם לעליה בצריכה של ויאגרה או אחד מהתרופות האחרות הקיימות בשוק.
