ג'נסנג קוריאני


הצמח, ממשפחת הקיסוסיים, מוצאו במזרח אסיה והוא מגודל באופן תרבותי בסין, בקוריאה וביפן.


ברפואה הסינית המסורתית נהוג להימנע משימוש בצמח מתחת לגיל 40, מתוך החשש כי הצמח ייפגע בתמצית החיים (הג'ינג). בשפה מודרנית ניתן לתרגם זאת, באופן חלקי למדי, כחשש מפני שחיקה של בלוטת יותרת הכליה האפשרית כאשר נעשה בצמח שימוש ממושך או שימוש ללא הצדקה.


ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לו עוצמת פעילות בינונית, והוא מיועד לטיפול במצבי חולשה קיצוניים וכרוניים.


חלקי הצמח בשימוש רפואי

שורש.


מרכיבים פעילים

תרכובות איזופרנואידיות:
• מונוטרפנים
• ססקוויטרפנים
• ספונינים טריטרפנואידיים: ספונינים גליקוזידיים (2-3%) המכונים: ginsenosides\panaxosides
• החשובים שביניהם: Rg1, Rg2, Rf, Re, וכן: Rb1 ,Rb2, Rc, Rd
• סטרולים: stigmasterol, daucosterol, sitosteryl-o-(6-O-fatty acyl)-glucpyranoside, beta-sitosterol
• תרכובות פוליסכרידיות: סיבים (7%), פקטין, עמילן, (glycans (panaxans A-E
• חומצות אורגניות
• חומצות אמינו
• ויטמינים: B1, B2, B3, B5, ביוטין ,B12, כולין, חומצה פולית, ויטמין C
• מינרלים: סידן, מגנזיום, אשלגן, זרחן, מינרלי קורט (למעלה מ-20(
• חומרים נוספים: ליפידים (polyacetylenes), הכוללים: panaxynol, panaxydol, panaxyne

הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון של תרכובות פיטוכימיות.


פעילות רפואית

אדפטוגן, מוריד רמות סוכר בדם, מחזק, מחזק\מזין מערכת העצבים, מחזק לב, ממריץ\מחמם, ממריץ\משפעל חיסון, מעורר, מעורר יצר מיני, מפחית ליחה, משפר תפקוד מיני,נוגד דיכאון, נוגד קרישה.


התוויות

עיקריות: גיל מבוגר (תמיכה), מתח מתמשך (סטרס), תפקוד מיני לקוי, תשישות וחולשה.
משניות: אין אונות (אימפוטנציה), דיכאון, חולשה חיסונית, חולשת מערכת העיכול,חולשת מערכת העצבים, חוסר תיאבון (אנורקסיה), יצר מיני ירוד, יתר סוכר בדם, כושר ריכוז לקוי, ליקויים באספקת הדם ההיקפית, מחלות ויראליות (מניעה), מחלות לב וכלי דם (מניעה וטיפול), ספירת זרע נמוכה, שפיכה מוקדמת, תסמונת העייפות הכרונית (CFS), תת תריסיות.


רגישות, תופעות לוואי, תגובות ביניים, התוויות נגד ורעילות

לא ידועות תופעות אלרגיות הנגרמות כתוצאה משימוש בצמח; לא ידועות תופעות לוואי כתוצאה משימוש במינונים רפואיים של הצמח; מינון יתר (ידוע גם בכינוי GAS-Ginseng Abuse Syndrume) עלול לגרום לתופעות לוואי הכוללות יתר לחץ דם, עצבנות, תחושת אופוריה, הפרעות שינה (אינסומניה), גירוי בעור ושלשול בוקר. המנגנון המשוער הוא מעורבות של הצמח בייצור של גלוקוקורטיקואידים בגוף; קיימים דיווחים על אודות תופעות לוואי נוספות בעלות זיקה לשיבושים באיזון ההורמונלי: אישה בת 72 שסבלה מדימום וגינלי ומקרה נוסף של דימום אשר נגרם בעקבות שימוש חיצוני במשחה שהכילה את הצמח. אולם קיים חשד לנוכחות של הורמונים סינטתיים במקרים אלו; כמו כן קיימים שלושה דיווחים על אודות התפרצות תסמינים מאניים (באחד המקרים נעשה שימוש בתרופות מעכבות MAO) אולם אין תימוכין נוספים לטענה זו.

עקב תכונותיו ההיפוקליגמיות של הצמח יש לנקוט זהירות בשימוש באנשים הנוטלים תרופות לאיזון רמות הסוכר בדם; כמו כן יש לנקוט זהירות בשילוב עם תרופות נוגדות קרישה, מתוך חשד להפחתת פעילות התרופות; עקב חשד למעורבות של הצמח במנגנונים המשמשים לפירוק ולספיגה של תרופות (ציטוכרום P-450 ו-P-glycoprotein) יש לנקוט זהירות בשילובו עם תרופות בעלות טווח פעולה צר, כגון תרופות כימותרפיות או תרופות המדכאות את מערכת החיסון. דרושים מחקרים נוספים על מנת לאשש או לסתור חשד זה; הצמח אסור בשימוש לסובלים מיתר לחץ דם; הצמח אסור לשימוש במצבים של זיהומים אקוטיים, התקף אסטמתי, סימני חום, דימום וגינלי או דימום מהאף; הצמח אסור בשימוש בשילוב עם חומרים ממריצים דוגמת קפאין או אמפיטמינים; לא נתגלתה רעילות של הצמח גם במינונים גבוהים (30 גרם לקילו).


הריון: הצמח מתאים לשימוש בתקופה זו. הנקה: הצמח מתאים לשימוש בתקופה זו.


במבט סיני מסורתי

איכויות: מתקתק, חמים, יבש.


השפעה רפואית

• מעצים את הצ'י
• חוסר צ'י של הטחול: חוסר תיאבון, עייפות וחולשה, שלשול כרוני, איבוד משקל, תת-תזונה, צניחת איברים
• חוסר צ'י של הריאה: קוצר נשימה (בעיקר במאמץ), צפצופים, שיעול, עייפות
• חולשה עקב מתח מתמשך, מחלה מתמשכת, לידה, תת-תזונה וחוסר תיאבון
• מעצים את צ'י ויאנג הכליות
• חוסר צ'י ויאנג הכליות: חוסר חשק מיני, אימפוטנציה, חולשה וקור של הגב התחתון והברכיים
• תומך בצ'י ודם הלב ומרגיע את הנפש
• לטיפול בפלפיטציות, חרדות, הפרעות שינה, שכחנות וחוסר שקט כתוצאה מחוסר צ'י ודם


אופני שימוש ומינונים

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 85% ג'ינסנוסידים, 50-150 מ"ג TID.
מרתח: 2-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.


מחקרים

1. ניסוי קליני שנערך בפינלנד (1995) בדק את ההשפעה של תמצית מהצמח על חולי סוכרתשאינם תלויים באינסולין. הניסוי כלל 36 משתתפים, נערך בתנאי סימיון כפול והיה מבוקר בפלסבו. המטופלים קיבלו במשך 8 שבועות פלסבו, 100 מ"ג תמצית מהצמח או 200 מ"ג תמצית מהצמח. התוצאות הראו כי הצמח העלה את מצב הרוח, שיפר את הביצועים הפסיכו-פיזיקליים והפחית את רמות הגלוקוז בדם לאחר צום -כמו גם את משקל הגוף. המינון הגבוה יותר הביא גם לשיפור בפעילות הפיזית. הפלסבו גרם לירידה במשקל ולשינוי בפרופיל השומנים אך לא הייתה לו השפעה על רמות הגלוקוז בדם.

2. ניסוי קליני אמריקני (2002) בדק את ההשפעה של תמצית מהצמח במינון 200 מ"ג עלאיכות החיים של אנשים בריאים. הניסוי כלל 30 סטודנטים בריאים, שחולקו לקבוצות באופן אקראי וקיבלו במשך שמונה שבועות, בתנאי סמיון כפול, את תמצית הצמח או פלסבו. החוקרים השתמשו בשאלונים על פי מודל לקביעת איכות החיים. השאלונים מולאו בתחילת הטיפול, לאחר ארבעה שבועות ובסוף הטיפול. נמצא שלאחר ארבעה שבועות חל שיפור בתפקוד הסוציאלי, בבריאות המנטאלית ובפרמטרים מנטאליים כלליים בהשוואה לפלסבו בקרב מי שצרכו את הצמח. עם זאת, לאחר שמונה שבועות של טיפול שינויים אלו לא חזרו. כאשר המטופלים נשאלו אם הם חשים שהטיפול שהם מקבלים יעיל, 58% מאלו שקיבלו את הצמח השיבו בחיוב לעומת 17% בלבד בקבוצת הביקורת. החוקרים הסיקו כי הצמח משפר אספקטים מנטאליים וסוציאליים לאחר ארבעה שבועות של טיפול, אולם בטיפול ממושך יותר השפעה זו מבוטלת.

3. ניסוי קליני בריטי (2001) מצא כי במינון של 400 מ"ג, צריכה חד פעמית של תמצית מהצמח מובילה לשיפור באיכות הזיכרון למשך מספר שעות לאחר מכן. עם זאת, במינונים של 200 ו- 600 מ"ג לא הושגה תוצאה דומה ובנוסף דווח על ירידה במהירות התגובה בתום 6 שעות מהצריכה. הניסוי כלל 20 משתתפים צעירים ובריאים, נערך בתנאי סמיון כפול וכלל קבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו.

4. ניסוי קליני פולני (1999) בדק את ההשפעה של תמצית מהצמח על מהירות התגובה של 15 כדורגלנים לפני ובשיא האימון הגופני. הכדורגלנים עלו על אופני כושר מיוחדות ובאופן הדרגתי הגבירו את המאמץ הפיזי עד שהגיעו לצריכת החמצן המכסימלית (VO2max). כמו כן נמדדה רמת החומצה הלקתית (חומצת החלב). המשתתפים התבקשו לענות על שאלות במתכונת "מבחן אמריקאי" לפני האימון ובמהלך שתי הדקות האחרונות של המאמץ הפיזי. הניסוי התבצע בתנאי סמיון כפול וכלל קבוצת ביקורת. קבוצת המחקר קיבלה 350 מ"ג של תמצית מהצמח ביום למשך שישה שבועות. נמצא כי בקרב אלו שצרכו את הצמח התקצר זמן התגובה הן במנוחה והן במאמץ. בנוסף נמצא כי בעקבות הטיפול בצמח העומס הגופני שנקשר עם זמן התגובה הקצר ביותר, היה גבוה יותר לאחר הטיפול. לא חלו שינויים ברמות צריכת החמצן המכסימלית וברמות החומצה הלקתית. החוקרים הסיקו כי תמצית הצמח שיפרה את הביצועים הפסיכו-מוטוריים במהלך האימון, ללא השפעה על עצימות האימון.

5. ניסוי קליני איטלקי (1996) בדק את ההשפעה של צריכת תמצית מהצמח למשך 12 שבועות שבמהלכם קיבלו המטופלים חיסון כנגד שפעת. הניסוי כלל 227 משתתפים שחולקו באופן אקראי לקבל פלסבו או 100 מ"ג תמצית תקנית של הצמח. הניסוי התקיים בתנאי סמיון כפול. כל המטופלים קיבלו חיסון שפעת בשבוע הרביעי לטיפול. לאורך התקופה שבין קבלת החיסון ועד סיום הניסוי 42 אנשים מקבוצת הפלסבו חלו בשפעת לעומת 15 בלבד בקבוצת המחקר. הבדל זה הוא בעל מובהקות סטטיסטית גבוהה. לאחר 8 שבועות מתחילת הטיפול עמדו רמות הנוגדנים בדמם של חברי קבוצת הפלסבו על שיעור ממוצע של 171 יחידות, בהשוואה ל- 272 יחידות בקבוצת המחקר. פעילות תאי מערכת החיסון המכונים Natural killers הייתה גבוהה כמעט פי שניים בקבוצת המחקר לעומת הפלסבו לאחר 8 ו-12 שבועות מתחילת הטיפול. רמת הבטיחות בטיפול הייתה זהה בשתי הקבוצות, ובסך הכול נרשמו תשעה מקרים של תופעות לוואי, שהעיקרית מביניהם היתה נדודי שינה.

מחקר שנערך בשנת 2013 בחן פעילות נוגדת קרישה בשלושה צמחים ממשפחת הקיסוסיים: פסאודו ג'ינסנג, ג'ינסנג אמריקני וג'ינסנג קוריאני. המחקר העלה כי לשלושתם פעילות נוגדת קרישה, אך לג'ינסנג הקוראני הפעילות נוגדת הקרישה המשמעותית מכולם, המאפשרת אף פיתוח תרופתי תואם מהצמח.


מקור: ראן צמחים http://www.ranherbs.com/monograph.asp?pid=393&t=b